“משמעת עצמית” היא לא הבעיה שלך בירידה במשקל , הנה ההסבר.
- טל פלג דיאטנית

- 9 בפבר׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 11 בפבר׳

כדיאטנית ופסיכולוגית שמלווה נשים כבר שנים בתהליכי ירידה במשקל, אני פוגשת שוב ושוב נשים חכמות, מודעות, עם ידע וניסיון חיים – במיוחד סביב גיל המעבר.
רגע... אני רוצה לדייק מי נכללת בהגדרה "גיל מעבר"?
מכיוון ויש אחוז מסוים (קטן) מהנשים שמתחיל את התהליך כבר מגיל 40 אז הכוונה לנשים מעל גיל זה גם אם זה נראה לך רחוק ואת לא מתחברת להגדרה, עדיין, אם את מעל גיל 40 העצות והרעיונות שאני מדברת עליהן רלוונטיות גם לך הן בריאותית והן לירידה במשקל.
אני חוזרת לענייני מוטיבציה,
אני רוצה לשתף אותך במשפט שאני שומעת בתדירות גבוהה מאוד בקליניקה, נשים רבות אומרות לי (ולעצמן): “אני יודעת בדיוק מה צריך לעשות, אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי לעשות את זה.”
מאחורי המשפט הזה יש לא מעט תסכול, עייפות מההתעסקות בנושא משקל ואוכל ואפילו כעס על הגוף שהשתנה לו ככה בלי רשות ובלי הודעה מוקדמת. יש נשים שמתארות תחושת בגידה מצד גופן, תחושה שכל מה שעבד להן פעם – כבר לא עובד או לא מתאים ומבינות שהן צריכות להקפיד יותר, להתעמל יותר וזה לא פשוט. נשים רבות אומרות לעצמן בשלב הזה של המון נסיונות לרזות ש “אין לי משמעת עצמית. משהו אצלי מקולקל.”
האמת?
אני כמעט אף פעם לא פוגשת נשים שחסרה להן משמעת. רובנו מחזיקות לא מעט חזיתות במקביל – בית, זוגיות, ילדים (לעיתים מתבגרים), הורים שזקוקים לנו יותר, קריירה תובענית, עומס מנטלי שלא נגמר.זה לא חוסר במשמעת.זה עומס. זה שחיקה. וזה ניסיון להחזיק יותר מדי לאורך יותר מדי זמן.
מה שלא מספיק מדוייק לך זה לא האם יש לך או אין לך משמעת עצמית, אלא מוטיבציה, לא בכמות אלא באיכות וכאן החידוש. כולנו התרגלנו לדבר על מוטיבציה כ"הרבה" או "מעט" אבל מבחינה פסיכולוגית הדבר הנכון הוא לדבר על איכות או סוג המוטיבציה ולא כמה.
כדי להסביר את זה היטב אני רוצה לשתף אותך בגישה מוכחת מדעית שאני עובדת איתה בקליניקה. זו גישה שמסבירה למה דיאטות של “צריך”, “אסור/מותר” ו"חייבת” כמעט תמיד נשברות או לפחות לא מאפשרות שמירה על תוצאות לאורך זמן ומבחינתי, שמירה על תוצאות הן קריטריון ברור להצלחה. הפיצוח של העניין הוא בשינוי שמרגיש כמו בחירה שלך ולא כמו עונש או "הנחתה" מלמעלה.
כלומר.. נקודה חשובה שאני רוצה שתיקחי איתך:
ה “למה” לעשות שינוי ולרדת במשקל יותר חשוב משאלת ה"כמה מוטיבציה" יש לך. תקראי שוב את המשפט הזה.
יש מחקרים בנושא שמראים שההבדל האמיתי נמצא באיכות המוטיבציה ומבדילים בין שני סוגים:
מוטיבציה חיצונית – זו מוטיבציה לירידה במשקל בגלל לחץ חיצוני, ביקורת, בושה או רגשות אשם. זו מוטיבציה מתישה, נשחקת מהר ולבסוף לרוב מתפוצצת, לא שורדת. זו מוטיבציה כי מישהו אמר שאת צריכה, אולי בן או בת הזוג אמרו משהו וכו.
מוטיבציה פנימית - זה הדלק האמיתי כי זו מוטיבציה שגרמה לך לבחור בשינוי כי היא מחוברת לערכים שלך ולחיים שאת רוצה לחיות. למשל, כדי להרגיש שוב חיונית בגוף שלך, שיהיה לך יותר כוח ואנרגיה, או כדי להיות נוכחת בזוגיות ובחיים בלי לקרוס מוקדם בערב. לאחרונה אני שומעת הרבה נשים בסוף גיל ה50 – תחילת שנות ה 60 שלהן שהפכו לאחרונה לסבתא, נולד נכד ראשון והן רוצות להיות קלילות ובריאות כדי לתפקד טוב בתפקיד החדש והמרגש, לעזור בטיפול בו, ללכת איתו לגינה וכדומה. דמות הסבתא שהן רוצות להיות גורמת להן למוטיבציה גדולה לרדת כמה קילו ולשפר את הפעילות הגופנית.
דוגמא נוספת היא ששינוי תזונתי וחזרה לעצמך מתאים למה שאת יודעת על עצמך, כזו שמשיגה מטרות, כזו שלא מוותרת, כזו שהבריאות והעצמאות חשובים לה מאוד ... כשהסיבה מתאימה לערכים שלך, למה שאת יודעת על עצמך, היא חזקה מאוד ומאפשרת התמדה והגעה לתוצאות.
אני אתן לך דוגמא אישית מהחיים הפרטיים שלי, אני עושה ספורט על בסיס יומי, כל יום משהו, לא בהכרח ארוך או מאומץ אבל כל יום ואני לא היחידה, כל בוקר בחדר הכושר אני פוגשת את אותם האנשים/נשים. הם וגם אני לא באים בגלל משקל או אמצעי לשריפת קלוריות, אני באה כי ערך של חיים בריאים ועצמאות (כן, עצמאות, יכולת גופנית לעשות מה שאני רוצה) הם ערכים חשובים לי. אני מחשיבה את עצמי שמי שמקפידה על חיים בריאים וזו מוטיבציה מספיק חזקה בשבילי לקום מוקדם ולעשות פעילות גופנית על בסיס יומי. אני לא מצפה מאחרים לנהוג כמוני, אני נותנת דוגמא למשהו שהתפס קשה/ דורש משמעת גבוהה אך כשהמוטיבציה פנימית, זה יחסית קל לביצוע. ההבנה שמוטיבציה כזו היא המפתח מופיעה בליווי שלי ללקוחות שלי. מקווה שהבהרתי את הנקודה.
אני רוצה להסביר איך כל זה בא לידי ביטוי בליווי התזונתי-פסיכולוגי שלי כדי שתפעלי מתוך מוטיבציה איכותית:
בליווי שלי אני עובדת באופן מכוון על שלושה צרכים בסיסיים שמגבירים מוטיבציה מהסוג הנכון , כזו שמחזיקה לאורך זמן:
אני עוזרת לך לפתח תחושת שליטה כי את מנהלת את האכילה שלך - בגיל המעבר נשים רבות חוות אובדן שליטה על הגוף.בקליניקה, המטרה שלי היא לשים את הידיים על ההגה.
איך זה נראה בפועל?
אין תפריט נוקשה ואין “הוראות”. אני מאמינה בשפה לא שיפוטית ולא ביקורתית. אנחנו בוחנות יחד את דפוסי האכילה שלך, את ההקשר הרגשי והיומיומי, ויוצרות אפשרויות שמתאימות לך.כשאת בוחרת מה את לוקחת מההמלצות שלי , את סוג השינוי ואת הדרך , חוזרת לך תחושת השליטה.
את חווה תחושת מסוגלות , כדי לבנות חזרה את האמון שלך בעצמך דרך צעדים קטנים התחושה של “ניסיתי הכול ושום דבר לא עבד” פוגעת עמוק באמונה שלך בעצמך. יחד נחזיר תחושת מסוגלות משמעותית שתעזור לך לנהל את הנושא ולקבל החלטות טובות עבור עצמך.
איך זה נראה בפועל?
אנחנו לא מציבות מטרות גדולות מדי. נגדיר יחד מטרה אפשרית, ריאלית, כזו שאפשר באמת לעמוד בה. נזהה מראש אתגרים ונבנה להם תוכנית פעולה ברורה.נסתכל על חצי הכוס המלאה ונחגוג כל הצלחה קטנה, דבר המחזק את “שריר המסוגלות”.
תהיה לך תחושת שייכות, את לא לבד בזה. שינוי תזונתי יכול להיות תהליך בודד. התפיסה שלי היא שאנחנו צוות.
איך זה נראה בפועל?
המרחב שלנו מבוסס על הקשבה אמפתית ויחס חיובי בלתי מותנה במה שאכלת או מה עשית. יש מקום גם לאתגרים ולתסכול, זה חלק מהתהליך. המטרה היא להראות לך שאת יכולה להגיע לתוצאות נהדרות גם בלי להיות מושלמת. חשוב לי שתדעי שאני איתך ויש מי שמחזיקה איתך את התהליך ועוזרת לחזור למסלול בלי שיפוטיות.
זה לא רק גישה מקצועית ואישית, זה ידיעה שזה חשוב כדי שתצליחי.
האם את רוצה להתחיל בצעד קטן כבר עכשיו?
במקום לחשוב על מה את “צריכה” להפסיק לאכול, נסי לענות לעצמך על השאלה הזו:
מהו דבר אחד, קטן, שאם אעשה אותו השבוע מתוך בחירה שלי , הוא יגרום לי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי ועם הגוף שלי?




תגובות